עובדת סוציאלית קלינית ואישה ששמה לב, למילים, לחוויות, לפרטים הקטנים וגם ממש שמה את הלב.
יחד נעצור לחקור ולחפש רשות פנימית חדשה, קול ומילים לחלקים נאלמים.
מלווה א.נשים למצוא את קולם הצלול בזמני שינוי, ושבר לגדול עם אובדן.
מטפלת בקליניקה בחיפה פנים אל פנים, מרחוק – דרך זום קרוב ומקרב. מנחת סדנאות ומסעות כתיבה.
בחיי למדתי שיש אירועי חיים
שיכולים להפר ולשנות את המסלול המוכר.
שמה שהיה הוא לא מה שיהיה
ומה שיהיה לא תמיד ידוע.
זה יכול להרגיש כמו ערפל, חושך, עלטה או במילים אחרות הדרך לא בהירה:
לאן ממשיכים מכאן?
איך מוצאים נקודה להיאחז בה?
מהיכן אני מתחילה?
אבל אובדן לא מתקשר רק למוות...
יש לנו עוד סוגים של אובדן בחיים:
לאבד קשר משמעותי: אדם קרוב ואהוב, חברות, בני משפחה, בני זוג, הריון, גירושין
לאבד את הקול שלי בתוך מערכות יחסים אישיות ומקצועיות
לאבד שייכות, תקווה, אמונה וזהות
לאבד מקום תעסוקה, יציבות כלכלית, בית וקהילה
לאבד את המקום המוכר: רילוקיישן ומעבר דירה
לאבד כיוון, לאבד תחושת משמעות - תחושת קיפאון ותקיעות
ברוב המקרים ללכת לאיבוד- מהווה חלק מתהליך מציאת הדרך. תהליך איבוד עוסק בעיבוד חוויות חיים, טיפול המהווה הזמנה לעצירה ושהייה.
במפגש האנושי ביננו נקשיב לצרכים העמוקים שלא מצאו מילים ונחפש יחד את נקודת המפגש. אותו שיח פנימי, בין הקולות שלנו, שהתקשו להתארגן לבד ולהקשיב זה לזו. כל נקודה בה אנו נמצאים יכולה להיות נקודת ההתחלה ממנה נתחיל צעד אחר צעד תוך כבוד להתמודדות קצב האישיים. יחד נניח גשר לתנועה ונחבר בין החוויה אישית לשפה משותפת והדדית, וננוע בשביל הנכון לנו.
יחד נבנה שפה משותפת ומשתפת המאפשרת להתקרב אל המקום ממנו התרחקנו, להפשיר ולנוע מהמקום בו קפאנו ולהתחבר למקום בו התנתקנו.
אם אתם רוצים לשמוע עוד פרטים על התהליך או לצאת יחד לדרך, אתם מוזמנים לשלוח לי הודעה בווטסאפ:
או השאירו פרטים כאן ואני אחזור אליכם:
עובדת סוציאלית עם תואר שני במגמה קלינית מאוניברסיטת חיפה, מוכשרת למצבי לחץ טראומה וחוסן ממכללת תל חי. ותלמידה לתרפיה בנשימה.
תפקידיי המקצועיים עסקו בקצוות של החיים, הכאב, האובדן, ומציאת החלקים החיים והבריאים בתוכם. עבדתי עם ילדים חולים שלימדו אותי לחיות בלב בריא ואנשים שגופם שלם, אבל חלקים בתוכם אבדו נותרו מנותקים, מרוחקים, כמהים להשתתף בחיים. לעיתים, החיים איבדו מתוכנם, הפכו למשימת הישרדות אותה צריך לתפעל, לקפל, לנהל, לבשל, לעכל. המרחב להישמע, לחלוק, להרגיש ולחוות הפכו למותרות שתפקידם להדחק לתחתית סדר העדיפויות בתוך היום יום.
היום אני מלווה אנשים לשמוע את קולם הצלול לנוע לעבר איזון והרמוניה, לשוב ולסמוך על עצמם ולמצוא את השביל האישי שלהם המחבר בין החיים והאובדן.